<h1>רבינו ירוחם נכ"ו ח"ג</h1>
<h2>דף ז:</h2>
המפלת שפיר מלא דם או מלא גנונים או מרוק' או סנדל או שליא או המפלת ואינה יודעת מה הפילה תשב שתי שבועות שהן ימי טומאה לנקבה ואין לה ימי טהרה. דאף על גב דמדין התלמו' יש מהן שאין לחוש כלל, כתבו המפרשים שאין אנו עתה בקיאי' באלו הענינין הולכי' להחמיר ונותנין לה ימי טומאה כמו לנקבה אבל לא ימי טהרה. זולתי אם נגמרה צורת הולד שאז (השבת) [יושבת] ימי טומאה וימי טהרה לזכר זכר ולנקבה נקבה כ"כ בנדה.
המפלת חתיכה אפילו אין עמה דם טמאה דקיימא לן אי אפש' לפתיח' הקבר בלא דם ואפילו בנפל שלא נגמר צורתו פשוט בנדה. הרואה דם יבש או מפלת כעין קליפות או שערות אדומים יתנם במים פושרים אם נמוח טמאה ואם לאו טהורה ואפילו דאי ממעכן על הצפרן ברוק היו נמוחין ובעיא ולא איפשיטא אם צריכין לעמו' ולשהות במים מעת לעת או לא ואזלי' לחומר' הילכך אף על פי שלא נמוח אלא בשרייתו במים פושרי' מעת לעת טמאה וצריך שיהיו המים פושרים כל מעת לעת פשוט בנדה ופושרים כתבו המפרשים לא חמין ולא קרים אלא פושרים וזה בימות החורף ובימות הקיץ אפילו קרים כי מאחר שעמדו בבית זמן מועט הן מתחממין מאליהן מחמת החו' מן האויר החם וחוזרין כמו פושרין כי שיעור פושרין בימות החורף כמו קרים בימות הקיץ שעמדו בבית כמו שכתבתי ואפילו ממעינות כי מי הנהרו' הן חמין מאליהן מיד שנשאבו מהן. והראב"ד כתב דם יבש אפילו לא נמוח טמא וכן כתב הרשב"א והתו' כתבו כסברא ראשונה וכן כתב הרז"ה. המפלת כמין דגים וחגבים ושקצין ורמשים או כמין בהמה חיה ועוף וכיוצא בהן אינה טמאה לידה עד שיהא בו מקצת צורת אדם דכל שאינו מצורת אדם אינו ולד. פירוש ומכל מקום אם ראתה דם טמאה משום נדה לא משום לידה פשוט.
